קיבוץ לוחמי הגטאות – הבית שלנו
קיבוץ לוחמי הגטאות נוסד באפריל 1949 על גבעה הצופה לעמק עכו במבנים ישנים של הצבא הבריטי . המייסדים - כולם ניצולי שואה, ובהם שרידי המורדים בגטו וארשה, לוחמי היחידות הפרטיזניות ביערות, אסירי מחנות ריכוז, אלו שהסתתרו תחת זהות שאולה, ואלו שברחו למרחבי ברית המועצות - היו מאוחדים במטרה אחת - ארץ ישראל. עם עלייתם ייסדו קיבוץ לזכר לוחמי הגטאות ולזכר בני משפחותיהם שנספו. טקס הנחת אבן הפינה נקבע לאפריל 1949, יום השנה השישי למרד גטו וארשה. באותו יום הייתה גם ראשית הקמתו של מוזיאון לתיעוד שואת יהודי אירופה והתקיים טקס הזיכרון הראשון שעתיד להיעשות מאורע של קבע בלוח השנה הישראלי.
באוגוסט 1949 נולד התינוק הראשון במקום. עוד זוגות נישאו. החברים חשו לבסוף שיש להם בית משלהם וששנות נדודיהם הגיעו לסיומם. בספטמבר 1949 היו במקום 159 חברים ו 21 ילדים. כיום מונה הקיבוץ כ- 250 חברים, רובם בני הדור השני והשלישי למייסדים ובני זוגם, חברי גרעינים מתנועות נוער ישראליות ומשפחות שהצטרפו מהעיר ומחו"ל. בקיבוץ כ- 200 ילדים,נוער ובוגרים לאחר צבא. בשנת 1984 פרסמו חברי הקיבוץ את ארבעת הכרכים של "דפי עדות" (ראיין וערך צביקה דרור) ובהם 96 עדויות של חברי לוחמי הגטאות על ילדותם לפני המלחמה, שנות המלחמה, המאבק לחיים, העלייה לישראל ובניית הקיבוץ. "דפי עדות" מקבץ לתוכו את תמצית חייו של העם היהודי בדורנו. לוחמי הגטאות הנו קיבוץ מבוסס מהבחינה הכלכלית. בשנותיו הראשונות ביסס עצמו קיבוץ לוחמי הגטאות בעיקר על החקלאות. ענפי המשק כוללים היום רפת חלב גדולה, לול פיטום לעופות, מטע אבוקדו, ברכות דגיםוגידולי שדה.
במשך השנים התפתחה במקום תעשייה; המפעל הראשון היה ק.מ.א. לייצור קבלים למנועי חשמל ותאורה. לאחר מכן הוקם מפעל תעשייתי חדשני בתחום תעשיית המזון הצמחי, שזכה להצלחה גדולה והוא כיום מקור פרנסתו העיקרי של הקיבוץ: טבעול. בשנים האחרונות נכנס הקיבוץ לעסקי התיירות הכפרית וחדרי האירוח המקומיים "בית וקיט". חלק הולך וגדל של חברי הקיבוץ מביא היום את פרנסתו מעבודה מחוץ לקיבוץ כאנשי מקצוע וכבעלי מקצועות חופשיים. בנוסף לתעשייה לחקלאות ולתיירות מקיים הקיבוץ ענפי שרות קהילתיים שונים, מרכז סיעודי לחברים מבוגרים, חנויות, ספרייה ומתקני ספורט ורווחה. במקום מערכת מעולה של גני ילדים. ילדי הקיבוץ לומדים בבי"ס יסודי "חופי הגליל" ובביה"ס התיכון "סולם צור" הממוקמים בקיבוץ גשר הזיו. בשנים האחרונות עובר לוחמי הגטאות תהליכי שינוי בדומה לשאר התנועה הקיבוצית. הפרנסה וכל תחומי הצריכה הועברו לאחריות הפרט; יחד עם זאת נותרו מעגלי שותפות בתחום אמצעי הייצור החקלאיים ונשמרת הערבות ההדדית ברמה גבוהה. חברי הקיבוץ ממשיכים לעסוק בדמותו העתידית, במידת השותפות הרצויה בין חבריו ובמידת הנכונות לקליטת אוכלוסייה חדשה. אולם, מעבר לחבלי השינוי, השאלות והקשיים, קיבוץ לוחמי הגטאות הנו קהילה רב-דורית חיה ופורחת - עדות משמעותית לרצון החיים וכוח היצירה של מייסדיו. ישנן ספקות, אולם ההישגים רבים – הרבה מעבר למה שחלמו המייסדים לפני שנים. |